Shahar Avigezer

הפיטורים, החיפוש ומה שביניהם

February 12, 2023  •  זמן קריאה 6 דקות  • 1239 מילים

אני שומעת על עוד ועוד פיטורים סביבי אז החלטתי לכתוב על איך התמודדתי עם הפיטורים, רגשית ומעשית. אחרי שמונה חודשים שעבדתי בחברה, הוחלט לפטר אותי כחלק מגל צמצומים. וכן, זה כואב. ועצוב. ומפתיע. ופוגע. ומלחיץ. אני שמחה לספר שמאז הצלחתי להשיג עבודה חדשה במקום מדהים אבל התקופה הזאת הייתה קשה. בתור מפרנסת עיקרית למשפחה של 5 נפשות, זאת גם חרדה כלכלית עצומה שאין לתאר. בפוסט הזה אני אספר על איך שמרתי על עצמי שפויה וצלחתי את התקופה הזאת. מי שעובר.ת את זה עכשיו, אני מקווה שהפוסט הזה יעזור, בתמיכה נפשית, בעצות פרקטיות או קצת מוטיבציה לצאת מהמיטה.

תקופת ההחלמה

הדבר הראשון אחרי שגיליתי שאני מפוטרת היה פשוט להתנתק ולהחלים. לקחתי את הזמן שאני צריכה כדי לעכל, להרגיש את כל הרגשות, לבכות את כל הדמעות ולתת לעצמי להתאבל. לא רציתי להביא את כל התחושות הלאה לחיפוש. ניסיתי לא לקחת את זה אישי, אמרתי לעצמי שזה חלק מההחלטות הקרות שהיו צריך לעשות כדי לשמור על העסק. וזה ממש עזר לי להתמודדות ולמחשבות שצצו תחת תסמונת המתחזה. אחרי שזה הופנם, שיתפתי רק את מי שהתאים לי. בחרתי את המקום והזמן לחשוף כי זאת בשורה שמביאה איתה שיחה שלמה של ״אז מה תעשי עכשיו? ועוד במצב של השוק?״. אני בחרתי לשתף בטוויטר שרוב הסביבה שלי מהיום-יום בכלל לא נמצאת שם. הייתי צריכה איזה חיבוק וירטואלי. והאמת? קיבלתי בערימות. לא ציפיתי שזה מה שיקרה. וזה עזר לי להרים את עצמי.

אז בשימוע עצמו ביקשתי עוד מרווח נשימה כלכלי, באיזה צורה שעובדת, והכנתי את הקרקע שכנראה אצטרך המלצות וחיבורים. סה״כ האופבורדינג של סניק ממש הרשים אותי. לכל מי שפוטר בגל צמצומים הביאו קואצ׳ר קריירה, קבוצה ייעודית בלינקדאין עם משרות וכולם ממש רצו לעזור. אז זה אפילו חיזק אותי שבסבב הקודם בחרתי נכון.

אחרי זה הלכתי לעשות קצת מחקר כמה ראנווי יש לי להתקיים כדי להשתיק את הקול הזה שמציק שם בעורף. זה נתן לי מסגרת וטווח יותר ברור כמה זמן אני יכולה לחפש לפני שאני בודקת פתרונות חלופיים להכנסה.

הסבב הזה הוא כמו סבב רגיל

ולפני הכל, הכרחתי את עצמי לשבת ולכתוב את הדברים החיוביים בסבב הזה.

חיפוש עבודה זה נושא שלם בפני עצמו אז אני אגע בזה על קצה המזלג (ונפנטז יחד על בלוג פוסט שלם עתידי). אז ישבתי לכתוב את כל הדברים שאהבתי בחברה הקודמת ומה הייתי רוצה לשפר או לשנות במשרה הבאה. ממש ככה. להתחיל למנפסט/להגשים את המשרה הבאה.

התחלתי בלעבור על הקו״ח. ניסחתי משהו בסיסי רק כדי להתחיל ושלחתי את זה לקולגות לקבל חוות דעת טכנית. על הדרך, החלטתי גם לשלוח למגייסת שגייסה אותי, כי למה לא? יש לה את הידע ובמצב הנוכחי שלי, החלטתי שאני ממנפת כל עזרה שמציעים לי.

חידדתי את הדברים שאני מוכנה להתפשר עליהם ומה התעדוף שלהם וכמובן, הגדרתי את הדברים שהם דיל ברייקר מבחינתי. יכול להיות שהווישליסט הזה עוד ישתנה ככל שהזמן יתארך, אבל היה לי קל מאוד לבוא לצוותי גיוס לבוא מוכנה עם שאלות ולחסוך זמן לשני הצדדים אם אין התאמה ראשונית. הנה כמה דברים לדוגמא ששאלתי את עצמי לפני שיחות היכרות כדי לבוא מוכנה:

גבולות חיפוש

כדי לנהל נכון (ובריא) את החיפוש בחרתי במגבלה של 7 חברות להתחיל איתן תהליך, בשלבים שונים. כל פעם שאחת ירדה מהפרק, הייתי בוחרת חדשה. איפה חיפשתי? טוב, איפה לא? למשל, הייתי בכנס רברסים, אז קפצתי לדוכנים שמחלקים סוואג והתחלתי להתעניין. הלכתי למיטאפ ואחרי שהתחברתי עם מישהי התעניינתי אם מחפשים אצלהם. עוד מקום טוב לחפש בו זה כמובן הלינקדאין. אני משקיעה קצת בפרופיל שלי אחת לכמה חודשים ככה שאם וכאשר (הנה הגיע הכאשר) תהיה לי כבר תשתית של קשרים להשתמש בהם. אבל גם ביום השקעה מרוכז אפשר להביא את הלינקדאין למצב טוב. הנה בלוג פוסט עם טיפים לצחצוח הלינקדאין.

תראו, חשוב לי להגיד שיש עוד חברות שמגייסות. נכון, לא כמו פעם אבל השוק של לפני חודשיים, השוק של היום והשוק של עוד שבוע זה לא אותו שוק. תמיד יש תחלופה בחברות גם בלי קשר למצב בשוק. אז כן, למרות כל הצמצומים והתחרות, עדיין הייתה בי תקווה, גם אם לעיתים מצומצמת. בהן צדקי, אמרתי לעצמי שאם כלום לא ילך לי אני אעבוד בנתיים באיזה בית קפה עד שהסערה הזאת תחלוף. אולי זה גם הרגיע אותי באיזשהו מקום, מעין התגמשות מחשבתית.

יש לי אקסל של חיפוש עבודה וכל סבב הוא משתפר. בזמן השיחה הראשונית אני ממלאת אותו עם תיאור של החברה, מה הם עושים, מה האתגר שעכשיו הם עומדים מולו (טכני או לא), מה היתרונות והחסרונות ופירוט איך הם עונים על כל אחד מהווישליסט שלי. אחרי ראיונות אני משתדלת לכתוב עם מי נפגשתי, מה אהבתי בריאיון, מה פחות ומה השלב הבא. אני גם שואלת חלק מהווישליסט שלי בריאיונות עם אנשים אחרים מהחברה כדי לקבל תמונה מלאה ומגוונת.

הראיונות, הו, הראיונות

אני כבר יודעת במה אני חזקה ובמה לא. מה שהכי עזר לי זה להפנים שלא משנה מתי, איך וכמה ניסיון יהיה לי, להיכשל זה פשוט חלק מהתהליך של חיפוש עבודה. למשל, אני לא מצטיינת במבחני קוד, במיוחד אלגוריתמים. מנגד, אני מאוד טובה בלפתור בעיות ואוהבת ראיונות סיסטם דיזיין. נכון, יש גם את האופציה של מבחני בית אבל מרגיש לי שהיא תמיד שואבת זמן ואנרגיה מהמצופה. אז פשוט התאמנתי על להתראיין. וזה כלל גם לעשות ראיונות מוק עם אנשים שהציעו לעזור (תמיד, למנף, למנף, למנף). עצם העובדה שיצאתי הרגע מתוך הקוד לא אומרת שאני יכולה לקפוץ ישר לראיונות. זה סקיל סט אחר שצריך לחדד בכל סבב. מקור טוב ללימוד בשבילי הוא דרך הידיים. אני אוהבת לחפש פרוייקטים לדוגמא אם אני רוצה לחזור על קידוד או למצוא איזה סרטון שאלת דיזיין לחדד את כישורי הארכיטקטורה שלי. הנה בלוג פוסט שלי על איך להתכונן לראיונות והנה ערוץ מעולה של מישהי (ישראלית!) שמצאתי ובא לי לפרגן לה - קפצו לערוץ של שירן אפרגן


אחרי כל ריאיון הרגשתי כמו החתול של שרדינגר. גם עברתי וגם לא עברתי בו זמנית. רק חיכיתי לרגע שיפתחו את הקופסא וחוסר הודאות ייעלם כבר.

במהלך החיפוש צפה לי תחושה חדשה שלא הכרתי מחיפושים קודמים. הבדידות. פתאום נתקף בי געגוע. להיות חלק ממשהו, מצוות, מmission, מאווירה, מאנשים שאני פוגשת על בסיס יומי מלבד המשפחה שלי. פתאום כל השיחות שלי היו ראיונות עם צורך להרשים וזה השאיר אותי די מרוקנת מאנרגיה. אז הבנתי שזה משהו שאני חייבת לעבוד עליו. אחת הדרכים שעזרו לי להישאר ממוקדת וגם פחות לבד היה לשתף את התהליך שאני עוברת בשרשור בטוויטר (כבר מורגש כמה אני מחבבת את הטוויטר?). מלבד הוירטואלי, דאגתי לתבל את הימים שלי בדברים טובים. בין אם זה משהו כיפי כמו טיפול או מסאז׳ או קפה עם חברה שלא ראיתי מלא זמן כי שתינו אמהות עובדות או לנסוע לים או לשבת לארוחת צהריים עם קולגה שעובד קרוב לריאיון או לא משנה מה - הכנסתי תמיד בין לבין דברים שעושים לי טוב.

הרגע המיוחל הגיע

23765432 שיחות היכרות

22 ראיונות טכניים

3 תהליכים סופיים

2 הצעות

ו1 חוזה חתום 🥳

אז בסופו של דבר, היה לי מאוד מאתגר, אבל כמו הקלישאה הידועה, לפעמים דברים משתבשים לטובה. ואני עדה לכך. אני מקווה שהפוסט הזה עזר למי שצריכ.ה ואם את.ה מרגישים צורך לשתף או לפרוק - תעשו את זה. פרטי או פומבי, אנונימי או לא - זה לא בושה, זה חלק ממעגל הקריירה. ואם אתם.ן לא עוברים משהו כזה, תהיו שם בשביל אחרים, הם צריכים את זה יותר ממה שנראה לעין.

Spending/wasting my time on